הגנת "שימוש הוגן" במנועי חיפוש

פרויקט ה- google print החל עוד בחודש דצמבר 2004 ומתחלק לשניים^[1]:

א. Print Publisher Program, (להלן: "פרויקט המוציא לאור")

גוגל סורקת טקסט שלם של ספר לתוך מאגר הנתונים שלה, באישור המוציא לאור שהינו בעל זכויות היוצרים בספר. בתגובה לשאילתא של משתמש, מוצגת רשימה ביבליוגרפית (כפי שמוצגים התוצאות הרגילות במנוע החיפוש של גוגל) המהווה קישור לטקס הרלוונטי לשאילתא. על ידי הקלקת המשתמש על הקישור יופיע עמוד שלם מתוך הספר המכיל את נושא החיפוש וכן עמודים סמוכים לעמוד הנושא. למשתמש תהא האפשרות לרכוש הספר מחנות ספרים מקוונת או ישירות מהמוציא לאור וכן לבקר באתר המוציא לאור. בנוסף, אם יסכים המו"ל למודעות פרסום על גבי העמודים שיוצגו, תעביר גוגל חלק מן הרווחים מהפרסומות לידיו.

המוציא לאור יכול להוציא מהמאגר את הספרים שלו בכל עת.

פרויקט המוציא לאור אינו מעלה כל שאלה של זכויות יוצרים, הואיל והוא בהסכמה מלאה של ההוצאות לאור.

ב. Print Library Project, (להלן: "פרויקט הספריות")

גוגל סורקת לתוך מאגר הנתונים שלה טקסטים של ספרים הנמצאים במספר ספריות ברחבי ארה"ב - ספרית הארוורד, ספרית סטנפורד, ספרית אוניברסיטת אוקספורד, ספרית אוניברסיטת מישיגן וספרית ניו יורק.

פרויקט הספריות מתחלק גם הוא לשניים: ספרים שהינם ברשות הכלל (public domain) וספרים המוגנים בזכויות יוצרים.

במידה ומשתמש יפנה ברשימה הביבליוגרפית שתוצג בפניו לספר שהינו ברשות הכלל, יוצג הספר בשלמותו. אולם, באם יפנה לספר שהינו מוגן בזכויות יוצרים, הרי אז יוצגו בפניו אך ורק מספר שורות בהם מופיעה השאילתא שהציג. לציין, כי המשתמש יוכל להיחשף רק לשלושה קטעים מתוך הספר.

ארגון המוציאים לאור האמריקאי ה- AAP התנגד בחריפות לפרויקט הספריות ובתגובה גוגל השעתה פעולת הסריקה לשלושה חודשים, החל מחודש אוגוסט 2005, על מנת לאפשר למוציאים לאור להעביר לידיה רשימה של ספרים שהם אינם מעוניינים שיכללו במאגר הנתונים, למרות שמצויים הם בספריות עימם יש לה הסכם.

לטענת ה- AAP הצעה זו מעבירה את האחריות על הפרת זכויות היוצרים לידי בעלי הזכויות.

בספטמבר 2005 איגוד הסופרים בארה"ב המייצג 8,000 יוצרים הגיש תביעה ייצוגית כנגד גוגל בטענה של הפרת זכויות יוצרים וביקש צו מניעה ופיצויים על הנזק שגרמה גוגל לחברי האיגוד.

חודש לאחר מכן, נתבעה גוגל על ידי ה- AAP לצו מניעה כנגד הסריקה הבלתי חוקית בטענה, כי מאגר הספרים המקוון גורם לחברי איגוד המוציאים לאור בארה"ב לנזק מתמשך, מהותי וחסר תקנה.

בתגובה יצאה גוגל בהצהרה האומרת, כי יצירת אינדקס ידידותי של ספרים נחשבת לשימוש הוגן תחת חוק זכויות יוצרים ותומכת במטרה של זכויות היוצרים: לעודד את המודעות לספרים ולפיכך גם את המכירות ולתרום בכך לבעלי הזכויות.

פרויקט הספריות מעלה שתי סוגיות בעניין הפרת זכויות היוצרים; האחת, סריקת הספרים על ידי גוגל לתוך מאגר הנתונים שלה והשניה, הצגת שורות מתוך הספר בתגובה לשאילתת המחפש, הואיל והטקסט המוצג הינו מינימלי ומוגבל, נראה כי אינו מהווה הפרה. אולם, גם אם ימצא בית המשפט כי שתי הסוגיות מהוות הפרת זכויות יוצרים, הרי חוסים הם תחת הגנת "השימוש ההוגן" האמריקאי.

הגנת השימוש ההוגן נועדה בעיקר ליצור איזון בין ההגנה על זכות יוצרים לבין אינטרסים חברתיים חשובים אחרים, כגון חופש הביטוי והמידע, עידוד המחקר וקידום במדע.

לפי חוק זכויות היוצרים האמריקאי (סעיף 107 לחוק), אין צורך בהרשאת שימוש כאשר השימוש הוא "שימוש הוגן" (Fair use). הגנה זו של "שימוש הוגן" נוצרה על מנת לאפשר שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים למטרות כגון - ביקורת, דיווח עיתונאי, לימוד, מחקר וכתיבה.

יש הסוברים כי העלאת חומר, המוגן בזכויות יוצרים, של אדם אחר, לאינטרנט, נכנסת אוטומטית למסגרת "השימוש ההוגן", כיוון שכך נהוג לעשות ב"תרבות" של האינטרנט. אך, לפי החוק הקיים, אין הגנה מיוחדת של "שימוש הוגן" להעלאה לאינטרנט של חומר, המוגן בזכויות יוצרים, אלא אותם כללי "שימוש הוגן", החלים על מדיומים מסורתיים, כגון ספרים, דיסקטים, תקליטורים וכד', חלים גם על חומר המועלה לאינטרנט. לפיכך, על מנת לקבוע האם חלה הגנת "השימוש ההוגן" על חומר המועלה לאינטרנט, ייבדקו ארבעה קריטריונים:

• המטרה ואופי השימוש בחומר
• סוג החומר המוגן בזכויות יוצרים
• כמות ומהות החומר בו עושים שימוש
• השפעת השימוש בחומר על השוק הפוטנציאלי, או ערך החומר בשוק

ההלכה המנחה בארה"ב של שימוש הוגן בהקשר למנועי חיפוש היא:

Kelly v. Arriba Soft F.3d 811 (9th Cir.2003

Arriba Soft הפעילה מנוע חיפוש לתמונות ואימג'ים מהאינטרנט. לשם כך הקימה מאגר נתונים של תמונות מועתקות מהרשת מבלי לקבל על כך אישור מפורש. Arriba Soft הקטינה את גודל התמונות לגודל של ציפורן שנשמר במאגר הנתונים שלה. בתגובה לשאילתא של משתמש, הוצגו התמונות בגודל המינימלי ועל ידי הקלקת המשתמש על התמונה, הוצגה התמונה בגודל מלא, זאת, מתוך האתר המקורי ממנו היא הועתקה. Kelly, צלם במקצועו, גילה כי תמונות שהוצגו באתר שלו מופיעות במאגר התמונות שלArriba Soft. על כן, הוא תבע על הפרת זכויות יוצרים. שתי ערכאות קבעו, כי השימוש בתמונות חוסה תחת הגנת השימוש ההוגן.

בהקשר למטרת ואופי השימוש קבעה הערכאה העליונה, כי השימוש של Arriba Soft הינו שימוש מסחרי, אולם השימוש היה מקרי ולא היה בו כל מטרה לקדם האתר ולהרוויח כסף במכירת התמונות. התמונות של Kelly היו חלק מאלפי תמונות שנכללו במאגר המידע של Arriba Soft.

בית המשפט קבע כי בעוד התמונות של התובע הינן תמונות בגודל מלא החושפות את הצופה לחוויה האסתטית והאומנותית, הרי והתמונות המוצגות במאגר המידע של הנתבעת, הינן תמונות בגודל ציפורן ומטרתן לעזור למשתמש לחפש אחר תמונות באינטרנט. בנוסף, סביר להניח כי המשתמש לא יגדיל התמונות הקטנות המופיעות במאגר הואיל והן ברזולוציה נמוכה ובהגדלתן הן יהיו באיכות נמוכה ומטושטשות. כמו כן, קבע בית המשפט, כי השימוש בו עושה הנתבעת בתמונות כחלק ממאגר הינו שונה לחלוטין מהשימוש בו עושה התובע בהצגתן באופן אומנותי.

בית המשפט סיכם קריטריון הבדיקה הראשון וקבע כי, שימוש בתמונות התובע על ידי הנתבעת במאגר מקדם את המטרה של הגנת השימוש ההוגן בחוק זכויות יוצרים בכך שציבור הגולשים, הוא זה שמרוויח בקיבוץ המידע למאגר אחד.

לגבי הקריטריון השני, סוג החומר המוגן בזכויות יוצרים, בית המשפט קבע כי, יצירות אומנותיות זכאיות להגנה רחבה יותר מאשר ליצירות המבוססות על עובדות. יצירות שפורסמו ברבים קל יותר לקטלג תחת הגנת השימוש ההוגן הואיל והאומן כבר הביע בהם את מסריו האומנותיים.

קריטריון הבדיקה השלישי, הינו כמות ומהות החומר בו עושים שימוש. בית המשפט הכיר בכך, כי העתקה של יצירה שלמה מחלישה את הזכות לחוס תחת הגנת השימוש ההוגן, אולם היקף ההרשאה לשימוש ביצירה מועתקת משתנה בהתאם למטרה ולאופי השימוש.

לבסוף, בחן בית המשפט את השפעת השימוש בחומר על השוק הפוטנציאלי, או ערך החומר בשוק וקבע, כי מנוע החיפוש של Arriba Soft יפנה את המשתמשים לאתר האינטרנט של Kelly, לא זו אף זו, הצגת התמונות בגודל של ציפורן לא תוריד מהיכולת של Kelly למכור או לתת הרשאה לשימוש בתמונות המקוריות שלו, הואיל והתמונות הקטנות הינן ברזולוציה מאוד נמוכה ולא ניתן להשתמש בהן כשהן מוגדלות.

כעת לאחר ניתוח החלטת בית המשפט בעניין Kelly v. Arriba Soft נבחן לאור ההחלטה האם פרויקט הספריות של גוגל יחוס תחת הגנת השימוש ההוגן, זאת על ידי בחינת ארבעת הקריטריונים המצויים בחוק:

המטרה ואופי השימוש בחומר - למרות שלגוגל יש מטרות מסחריות בפרוייקט הספריות, הרי ורווחיה אינם נובעים ממכירת עותקים של ספרים מוגנים שנסרקים על ידיה למאגר הספרים שהיא מקימה, אלא רווחיה הינם ממודעות הפרסום ולכן השימוש בספרים אינו לניצול רווחי. מטרת מאגר הספרים המקוון של גוגל הוא כלי העוזר לציבור המשתמשים בעולם להיות חשופים לכמות גדולה מאוד של ספרים. לא הטקסט הסרוק המאוכסן במאגר ולא הטקסט המוגבל שנחשף למשתמש בהציגו שאילתא מסוימת באים במקום הספרים המקוריים. נהפוך הוא, הפרויקט עוזר למשתמשים להיחשף לקיומם של ספרים בנושאים השונים.

סוג החומר המוגן בזכויות יוצרים - פרויקט הספריות מכיל אך ורק ספרים שפורסמו ולמרות שחלק מן הספרים מהווים יצירות אומנתיות, רובם של הספרים אינם סיפורת אלא בעלי תוכן עובדתי.

כמות ומהות החומר בו עושים שימוש - בפרויקט הספריות סריקת הספרים לתוך המאגר של גוגל מהווה פעולה אשר תהפוך את מנוע החיפוש לאפקטיבי וקל יותר לשימוש. שלא כמו Arriba Soft, גוגל, בסופו של דבר, לא מספקת למשתמשי הקצה את הטקסט כולו אלא משפטים ספציפיים הקשורים לשאילתא שהם הציגו במנוע החיפוש. אם שאילתת המשתמש מופיעה הרבה פעמים בספר, גוגל מאפשרת למשתמש להיחשף רק לשלושה קטעים.

השפעת השימוש בחומר על השוק הפוטנציאלי, או ערך החומר בשוק - אין ספק, כי פרויקט הספריות יעלה באופן משמעותי את הדרישה לגבי ספרים מסוימים. הפרויקט יחשוף את ציבור הקוראים לספרים המכילים את התוכן אותו הם מחפשים ואף יעודד אותם לרכוש את הספרים הנ"ל או ללכת ולחפש אותם בספריות. קשה לדמיין כיצד הצגת טקסט מוגבל מתוך ספר שלם יפגע בשוק.

לסיכום, כפי שניתן לראות, אם בית המשפט ינתח פרויקט הספריות בהתאם לניתוח עניין Kelly v. Arriba Soft, הרי שהגנת השימוש ההוגן כנראה תחול.

הגנת השימוש ההוגן בארה"ב הינה גמישה יחסית להגנת השימוש ההוגן הקיימת במדינות אחרות בעולם. לכן, סריקת ספרים מספריות בעולם כנראה שלא תותר תחת חוקי זכויות יוצרים ברוב המדינות. חוק זכות יוצרים הינו חוק טריטוריאלי ולכן הפרת זכות יוצרים מתייחסת רק להפרות שנעשו בתחומי המדינה. הואיל, וגוגל סורקת ספרים בספריות בארצות הברית החוק הרלוונטי הינו החוק האמריקאי. למרות זאת, תוצאות החיפוש יופיעו במחשבים ברחבי העולם, המשמעות היא כי הופעת הטקסט המוגבל על גבי מסך המחשב צריך להבחן לאור חוקי המדינה בהן הוא מופיע, נראה כי הופעת טקסט מוגבל תהא מותרת תחת רוב חוקי זכויות היוצרים.

חוקי זכויות היוצרים בישראל (חוק זכות יוצרים (1911) ופקודת זכות יוצרים (1924)), נחקקו זמן רב לפני עידן האינטרנט. המחוקק לא צפה יצירות כגון הקלטות וידאו ותוכנות מחשב, וודאי שהחוק אינו מותאם להגנה על זכויות היוצרים בחומר המועבר באינטרנט.

חוק זכויות יוצרים מתיר לעשות "שימוש הוגן" ("Fair Use") ביצירות, מבלי שהדבר ייחשב כהפרת זכות יוצרים. "שימוש הוגן" כולל סוגי שימושים, אשר חשיבותם, לדעת המחוקק, עולה על זכותו של היוצר למנוע העתקות של יצירתו. דוגמאות לסוגי שימושים כאלה הם: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. בארץ היקף ה"שימוש ההוגן" המותר על פי החוק הישראלי צר יותר מזה שבחוק האמריקאי. בתי המשפט בישראל גם פירשו את "השימוש ההוגן" בצמצום ונראה כי הרבה מפעילויות האינטרנט היומיומיות לא יימצאו כנופלים בגידרו.

פסק הדין שאוזכר במאמר:

Kelly v. Arriba Soft F.3d 811 (9th Cir.2003

* הכותבת הינה עורכת דין במשרד נעמי אסיא ושות' משרד עו"ד המתמחה בתחומי הקניין הרוחני ודיני מחשבים www.computer-law.co.il

** ראה בהרחבה בנושא ה"שימוש ההוגן" ב"דיני מחשבים- הלכה למעשה", עו"ד נעמי אסיא, מהדורה שלישית, חלק ראשון עמ' 318, חלק שני- עמ' 96 – 103, 155.

*** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר פורסם באדיבות אתר לשכת עורכי הדין בישראל

^[1] The Google Print Library Project: A Copyright Analysis" By Jonathan Band

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.